החלטה בתיק ת"א 46806-09-11

1. מונחת בפני בקשת לתיקון כתב התביעה.

2. המדובר בתובענה בסך 138,692 ש"ח שהגיש מר ברוך שטרן (להלן: " התובע" / " המבקש") כנגד חב' מנורה מבטחים ביטוח בע"מ (להלן: " הנתבעת"/"המשיבה"). על פי כתב התביעה, בתמצית, התובע רכש מהנתבעת כלי שיט מסוג טרימרן קורסייר 28 (להלן: " היאכטה"). הנתבעת ביטחה את היאכטה. לאחר שעברה היאכטה תאונה, שילמה הנתבעת את כספי הביטוח לבעלים, קיבלה לרשותה את היאכטה ומכרה אותה לתובע. התובע רכש את היאכטה במטרה לשפצה ולמכור לצד ג'. הגם והתובע שילם את מלוא התמורה, הבעלות לא הועברה על שמו נכון למועד הגשת התביעה דבר שטרפד את יכולתו למכור את היאכטה ומכאן התביעה דנן.

3. בבקשה לתיקון כתב התביעה טוען המבקש כי מהמסמכים שצירפה המשיבה לתצהירי עדות ראשית שהוגשו מטעמה עולה שלפני עסקת מכירת היאכטה למבקש היו בידי המשיבה חוו"ד על מצב היאכטה כולל הצעות לשיפוץ היאכטה וקביעה שהיאכטה היא במצב אובדן גמור. המבקש טוען כי מידע זה לא היה מצוי בידיו ולא הוצג לו בשלב המו"מ לפיכך מבקש הוא להוסיף לטענות בכתב התביעה בין היתר את הטענה של חוסר תום לב במו"מ והפרת חובת הגילוי מצד המשיבה. עוד טוען כי ביום 15.11.2011 שלחה לו המשיבה מכתב ובו בין היתר רשימת מסמכים רלוונטיים אולם מסמכים אלה לא הומצאו לו למרות בקשותיו.

4. המשיבה מתנגדת לבקשה. לטעמה, על קוצו של יוד, המבקש השתהה בהגשת בקשתו ללא כל מתן הסבר מניח את הדעת לכך; מדובר בעילה חדשה; חווה"ד הוזכרה במכתבו של עו"ד צחורי למבקש מיום 15.11.2011; תם שלב קדם המשפט; אין כל הסבר מניח את הדעת מדוע הבקשה הוגשה כחמישה חודשים לאחר מועד קדם המשפט, וכחודשיים לפני מועד ההוכחות. עוד טענה המשיבה כי אם יעתר בימ"ש לבקש יהא צורך להגיש כתב הגנה מתוקן; תצהירים משלימים, וכן יהא צורך בזמן חקירה נוסף. לפיכך לחלופין דורשת המשיבה כי יפסקו לטובתה הוצאות.

5. בתשובה לתגובה מוסיף המבקש וטוען כי במכתב גילוי המסמכים מיום 15.11.2011 לא צוין מועד עריכת חוות הדעת; חווה"ד לא הומצאה כאמור ולכן המבקש לא יכול היה לדעת כי המדובר במסמכים רלוונטיים; תיקון כתב התביעה עלה מיד לאחר המצאת תצהיר העדות הראשית מטעם המשיבה, קרי בדיון שהתקיים ביום 9.7.2012; הסיבה שהבקשה הוגשה לאחר מס' חודשים נובעת מכך שלאחר הדיון האמור הצדדים בחנו את האופציה לפנות לגישור ולכן אין מדובר בשיהוי; אין המדובר בחריגה מהעילה בתובענה.

6. בדיון שהתקיים בפני ביום 9.7.2012 עלתה שאלת תיקון כתבי הטענות וכך קבעתי בהחלטתי: " אכן כתב התביעה מושתת בעיקרו על הטענה של אי העברת בעלות. אין טענה בכתב התביעה בדבר אי גילוי ו/או ניהול משא ומתן שלא בתום לב. חלף המועד להגשת כתב תשובה וב"כ הנתבעת מסרב לאפשר הרחבת חזית. במקרה כזה אין קיצורי דרך ואם מבקש ב"כ התובע לכלול טענה זו בכתב התביעה עליו להגיש בקשה לתיקון כתב התביעה ולאחר שתינתן לב"כ הנתבעת זכות להגיב אתן את החלטתי. בין היתר אתחשב בשלב אליו הגיע ההליך, וכן לשאלה האם היו בידי התובע כל המסמכים שש בידיו כעת, לאחר הגשת התצהירים."

דיון והכרעה

7. לאחר שעיינתי בבקשה, בתשובה ובתגובה לה סבורני כי דינה להתקבל, כפי שיפורט להלן.

8. תקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984 מורה כדלהלן:

"92. בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להתיר לכל אחד מבעלי הדין לשנות או לתקן את כתבי טענותיו בדרך ובתנאים הנראים צודקים, וכל תיקון כזה ייעשה לפי הצורך, כדי שבית המשפט יוכל להכריע בשאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין. תיקון של טענה עובדתית או הוספתה, טעונים הגשת תצהיר המאמת את העובדות. "

9. מלשון תקנה 92 ומפרשנותה עולה, כי כאשר בעל דין מבקש לתקן את כתב תביעתו כך שביהמ"ש יוכל להכריע בשאלות השנויות במחלוקת בין בעלי דין - נעתרים לו ברוחב לב. גישת ביהמ"ש לתיקון כתבי טענות היא ליברלית מן הטעם כי בד"כ התיקון נועד להועיל לבעלי הדין להגיע לגיבוש השאלות האמיתיות השנויות במחלוקת בניהם ובכך לייעל את ההליך המשפטי. עם זאת, האמור לעיל כפוף בין היתר לשאלת השיהוי, ביהמ"ש לא יתיר בנקל במהלך הדיון תיקון שהצורך בו הוברר למכביר חודשים קודם לכן. בנוסף, ביהמ"ש יבחן את השלב שאליו הגיע הדיון ( אורי גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית 152-154).

10. מן ההלכה ליישומה  - הבקשה לתיקון כתב תביעה הועלתה במסגרת ישיבת קדם משפט, או אז ניתנו הוראותיי לעניין הגשת הבקשה. אין לקבל את טענת המשיבה לפיה הבקשה לתיקון הועלתה לאחר ישיבת קדם המשפט. כל עוד לא הוכרעה הבקשה, טרם תם שלב קדם המשפט. אני מפנה לתקנה 143(1) לתקנות הקובעת כי במסגרת קדם המשפט מוסמך שופט להתיר את כתבי הטענות, אם הוא מוצא בכך טעם. לפיכך, אין לומר שהבקשה הוגשה לאחר שתם שלב קדם המשפט.

11. לעניין הגשת הבקשה כחמישה חודשים לאחר הישיבה וכחודשיים לפני ישיבת ההוכחות - אכן, לכאורה, היה מקום להגיש את הבקשה בסמוך לאחר קיום הישיבה, ולכל המאוחר עם החזרה מפגרת בתי המשפט. עם זאת, ב"כ המבקש טוען בתשובה לתגובה שהצדדים ניהלו מו"מ. אכן, גם בימ"ש הציע לצדדים לפנות לגישור. בשלב זה, איני יכולה לקבוע האם התקיים מו"מ בין הצדדים; מתי הופסק ובאילו נסיבות. סבורני כי אם אכן התנהל מו"מ שכזה, יש לקבל את הנימוק אשר העלה ב"כ המבקש, קרי חסכון בעלויות. משכך, אין לדחות את הבקשה מטעמי שיהוי בלבד.

12. לגופו של עניין, אין מחלוקת שהמסמך הובא לעיון המבקש רק עם הגשת תצהירי המשיבה. על פניו נראה כי מדובר במסמך רלוונטי, ומתעוררת שאלה משפטית האם במסגרת המו"מ שהתנהל בין צדדים עבור למכירת היאכטה, היה על המשיבה לגלותו אם לאו. ברי כי אם התשובה תהא חיובית, עומדת למבקש עילה נוספת הנובעת ממסכת העובדות, והיא ניהול מו"מ שלא בתום לב ו/או אי גילוי ו/או הטעייה. גם אם גולה המסמך בתצהיר גילוי המסמכים ולא הוגשה בקשה לעיון ספציפי במסמך, איני סוברת שמחדל שכזה (אם וככל שהיה, זאת בין היתר לנוכח טענת ב"כ המבקש שמתצהיר גילוי המסמכים לא ניתן היה להבין מה תוכנו של המסמך, וכן כי הופנו בקשות לעיון שלא מולאו) מצדיק את מניעת האפשרות להעלות את הטענות העובדתיות והמשפטיות הנובעות ממסמך זה. כל זאת ביתר שאת כאשר טרם החל בית המשפט בשמיעת ההוכחות.

13. לאור כל האמור לעיל, הנני מתירה את הגשת כתב התביעה המתוקן; המשיבה תהא רשאית להגיש כתב הגנה מתוקן ותצהירים משלימים הנובעים מהתיקון המבוקש, וזאת תוך 30 יום מהיום. מועד ההוכחות יוותר על כנו. אם יהיה צורך בישיבה נוספת, זו תתואם בנוכחות הצדדים בישיבת ההוכחות עצמה. לגבי ההוצאות - אותיר שאלה זו לסיום ההליך, בין היתר לאחר שיתברר האם התבקש עיון במסמך זה בשלב מוקדם יותר; מה מידת תרומתו להליך המשפטי; ומהן תוצאות המשפט.

ניתנה היום, כ' טבת תשע"ג , 02 ינואר 2013 , בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: